ראיתי השבוע הרצאה מעניינת של טד על בינה מלאכותית ובהרצאה הסבר מנומק היטב איך אינטליגנציה מלאכותית תוביל בהכרח לסוף המין האנושי אם לא נדע ליצור מנגנוני הגנה מתאימים. דיברתי על זה עם חבר בעבודה והוא הרגיע אותי באומרו שהפתרון פשוט, צריכים לחבר את המכונה עם האדם, האמת שזה עוד יותר הלחיץ אותי. זה לא שאני מפחד מהשתלטות המכונות, מה שמפחיד אותי זה אובדן האנושיות.
להוכחה אותו חבר הוסיף ושאל אותי: "אם היית יכול בלחיצת כפתור לשלם כסף ולהוריד למוח שלך כל ידע חדש, לא היית רוצה את היכולת הזו?"
לא! עניתי, בזעזוע מוחלט מהרעיון, עניתי שלא.
בשבילי החיים הם מסע של לימוד והתפתחות. הסיוט הכי גדול שלי הוא עולם ללא שיעורים, עולם ללא לימוד, עולם ללא התפתחות, עולם שבו רכישת הידע נעשית בלחיצת כפתור.
ידע זה נחמד אבל עבורי זה לא העניין, העניין הוא רכישת הידע, בכוחות עצמי. להגיע להבנות משלי, לבחון אותם וליישם אותם. וע"י כך לייצר תהליך של התפתחות.
רק כדי לחזק את הגישה שלי, ראיתי למחרת הרצאה נוספת של טד על "למה ללמוד שפה חדשה?". המרצה תאר איך בלימוד שפה אתה חווה תחושות שונות בחלל הפה כחלק מהלימוד, אתה מפתח שרירים במערכות הדיבור כדי לייצר צלילים שלא ידעת שאתה מסוגל לייצר. התיאור הזה הוביל לחיזוק ההבנה שלי שתהליך הלימוד, תהליך רכישת היכולת, הוא המהותי ונמצא בעיניי הרבה מעל לידע עצמו.