השבוע הרווחתי 250 ש״ח מלא לעשות כלום. טוב שרפתי על זה את כל הבוקר, ולא באמת ראיתי את הכסף עדיין, אז אני לא בטוח שניתן לקרוא לזה הרווחתי.
לפני חמש שנים עשיתי תאונה קטנה, פגעתי קלות בפגוש של המכונית לפניי. החלפנו פרטים, מסרתי הודעה לחברת הביטוח וחשבתי שבזה נגמר הסיפור. לפני שבועיים, במפתיע, קיבלתי הודעה להגיע לבית המשפט למתן עדות. מסתבר שהצד השני החליט לתבוע, בסכום מוגזם (7000 ש״ח), ולא זאת בלבד אלא שהתביעה הוגשה חמישה חודשים לאחר האירוע. חברת הביטוח שלי כנראה החליטה לא לשלם והדבר נגרר כך חמש שנים עד שהגיע למשפט.
הגעתי כמתבקש לבית המשפט בזמן, וכעבור כשעה הגיעה עורכת הדין שמייצגת את חברת הביטוח שלי. מיד הבהרתי לה שאני לא זוכר שום דבר מפרטי האירוע. היא הסבירה לי ש״בבית המשפט אנחנו כמובן לא משקרים, אנחנו מציגים את האמת בדרך שנראית לנו״. זה נראה לי משפט תמוה במיוחד.
היא הראתה לי תמונות של הנזק ושאלה אותי ״האם אתה יכול להגיד בבטחה שזה הנזק שהיה בזמן התאונה או לא יכול להגיד אחרת״. השאלה ממש לא היתה ברורה. ניסוח השאלה קצת הסביר לי את האמירה מקודם לגבי ״אמת כרצוננו״. לא התבלבלתי ואמרתי לה שאני באמת לא זוכר, לא כך ולא אחרת. מבחינתי זה יכול היה להיות הנזק או לא.
אם קראתם את הסיפור הקודם שלי ״לא זוכר״ אתם בטח מבינים שבאמת אין טעם לשאול אותי על דברים שקרו לפני חמש שנים. אפילו דברים שקרו לפני חודש זה קצת מוגזם בשבילי.
עורכת הדין בקשה ממני להמתין עד שתקרא לי להיכנס לאולם המשפט. כעבור כחצי שעה נוספת היא יצאה מחייכת מאולם המשפט והודיעה לי שהעניין נגמר. לא נדרשת עדות ממני והשופטת פסקה לי 250 ש״ח דמי טרחה על הגעתי לבית המשפט. מסקרנות שאלתי אותה איך נגמר המשפט, התחלקנו חצי-חצי ענתה לי ומיהרה לדרכה, כנראה למשפט אחר.
נשארתי ברגשות מעורבים מהתוצאה. מצד אחד שמחתי שהעניין נסגר ונחסכה ממני ההופעה בפני בית המשפט, מצד שני קצת היה חבל לי על הזמן המבוזבז. לא ברור לי למה היה צורך בכל זה, האם לא יכלו להתפשר על חצי-חצי כבר לפני חמש שנים?
יכול להיות שעורכת הדין קיוותה שאוכל לספק עדות אם ׳אמת׳ שיותר מחזקת את טענתה ולנצח במשפט. היא כנראה הבינה שלקרוא לי להעיד לא באמת יעזור.
מה אני לוקח מזה? בלימוד יש משפט מפתח שאומר ״אמת היא אמת ודיוק הוא דיוק״. ישנה מוחלטות. לתאר משהו בצורה חד צדדית רק כי זה משרת את האינטרסים שלי או של מישהו אחר, זה לא אמת.
