הליכה

אז איך מרחיבים את הלב? מתחילים בבית, בפנים, לאהוב את עצמי.
בעבר הייתי עושה ספורט; אופניים, ריצה, שחיה, וכבר כמה חודשים עברו מאז הפעם האחרונה שעשיתי משהו, וזה כבר ניכר בכרס ובתחושה הפנימית. אז החלטתי לצאת להליכה/ריצה, לחזור קצת לכושר, להתאוורר.
התחלתי להתארגן ופתאום אשתי אומרת לי, אולי תזמין את הבת להצטרף?
אני רגיל לרוץ לבד, זה זמן פרטי, זמן של שקט ומחשבות, התגובה הראשונית האינסטנקטיבית שלי היתה; לא, מה פתאום, זה יהרוס לי, היא תאט אותי. אבל אז חשבתי על זה קצת והבנתי שחלק מרוחב לב זה גם ובעיקר להכניס אחרים, אז הזמנתי את הבת שלי. היא בשמחה נענתה להזמנה ויצאנו להליכה/ריצה במרחבי השכונה.
האמת זה היה ממש כיף, הלכנו קצת, רצנו קצת ודיברנו קצת. ולא במפתיע גיליתי שהיא בכושר טוב ממני וכנראה אני זה שהאטתי אותה. מאז כבר יצאנו פעמיים נוספות, וזה מאוד ישמח אותי אם נמשיך לעשות זאת בעתיד.
מה שלמדתי מכל העניין זה שלפעמים אני יודע מה אני רוצה אבל לא יודע איך להגיע לזה. ואז אסור לחוסר הידיעה לעצור אותי, פשוט צריך להתחיל במשהו. ברגע שמתחילים בתזוזה, צצות הזדמנויות נוספות וכשזה קורה חשוב מאוד לדעת לזהות ולא להחמיץ.