הרתעה

לאור האירועים של שבוע שעבר עלתה בפניי המילה ״הרתעה״. בדיאלוג הציבורי מדברים על ״יכולת ההרתעה״ של ישראל. מכיוון שאני עוסק הרבה בלימוד עצמי, שיפור יכולות, התפתחות, וכיו״ב, האם ״יכולת הרתעה״ שייכת למרחב המהות ולכן ראויה לרכישה או אולי היא שייכת למרחב העומס ויש להימנע ממנה?
מהי הרתעה? עפ״י המילון – גרימת הימנעות מתוך פחד, הרחקה באמצעות איום; הפחדה.
בהבנה שלי אין דבר כזה הרתעה ולא קיימת יכולת הרתעה. אין אפשרות לגרום לאדם אחר לפחד.
פחד זה תמיד בחירה אישית שלי. פחד שייך למרחב העומס. כשיש מתרחש שאני חווה בו סכנה, תמיד יש לי אפשרות בחירה; אני יכול לפחד אבל אני יכול גם להישמר או לקבל את המצב כמו שהוא מתוך רוגע ונוכחות. זה נכון שלפעמים התגובה האוטומטית שלי היא לפחד. זה נכון גם שלפעמים אין לי עדיין את היכולת העכשווית לפעול אחרת. אבל הבחירה אם להיכנס או האם להישאר במרחב הפחד היא תמיד שלי.
אז על מה מדובר ב״יכולת הרתעה״? זה ביטוי שגור אבל לא נכון. חבר עזר לי לנסח זאת אחרת:
״יכולת פעולה מידתית ממקום של יציבות״.
בלי להיכנס לויכוח פוליטי מה ה״פעולה״ הנכונה ומה בדיוק הכוונה ב״מידתית״ כאשר יש יכולת לפעולה מידתית ממקום של יציבות ״ההרתעה״ מתקיימת.
מה זה אומר לי במקום האישי?
לא פעם קרה לי שרציתי למנוע מאחרים פעולה. לדוגמא העיתון היומי שנלקח מדי שבוע ביום שישי מסף דלת ביתי, או הנביחות הבלתי פוסקות מדי לילה של כלבם של השכנים. במקרה הרגיל מה שעבר לי בראש היו סרטים איך אני שם שלטים שמאיימים על הגנב או מאיים על השכן בפניה לעירייה. מה שחסר לי באמת היה היכולת לפעול למניעת התנהגויות כאלה שפוגעות בי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *