השבוע יצא לי לחשוב על חוב רוחני.
ב״חשיבה הכרתית״ הנושא של חוב רוחני נקשר בתשלום של דמי לימוד. כשאני מקבל לימוד נוצר אצלי חוב כלפי מי שנתן לי את הלימוד. זהו חוב רוחני אבל נאמר שקל לפדות אותו ע״י תשלום על הלימוד. בכך למעשה אני קונה את הלימוד ואינני נשאר חייב. זה באמת קל ופשוט אבל מה לגבי חובות רוחניים רחבים יותר?
לפני כחמש שנים נחשפתי ללימוד חשיבה הכרתית. הלימוד שינה את חיי לטובה מקצה לקצה. זה נכון שעל השיעורים שילמתי אבל השינוי שהתחולל בי הוא הרבה יותר גדול מסך כל השיעורים שקיבלתי (או קניתי), החוב הוא הרבה יותר גדול ונשאלת השאלה למי החוב הזה ואיך מחזירים אותו?
אני מרגיש ומאמין שהחוב הוא לאנשים אחרים, לחברה. אני רואה סביבי כל כך הרבה אנשים שנמצאים במקום שהייתי לפני חמש שנים והלוואי שהיו זוכים כמוני להכנס למסלול של התפתחות.
לימוד חשיבה הכרתית פותח ראיה, מאפשר הבנה של המתרחשים שאני פוגש, ראיה של ההתנהלות שלי בתוך אותם המתרחשים. זה כמו לעבור בחדר חשוך מלא במכשולים מקצה אחד לקצה השני. כשהחדר חשוך אתה כל הזמן נתקל במכשולים, כשהעיניים מתרגלות לחושך מתחילים לראות צללים ונתקלים פחות. כשפותחים את החלון קצת ומתחיל להיכנס אור המצב כבר הרבה יותר משתפר.
עבורי אחרי חמש שנים יש כבר לא מעט אור, ואני רואה את אותם המכשולים בדרך שלי גם בדרכם של אחרים. הדבר מעלה בי רצון עז לאפשר להם גם קצת אור.
על מנת להחזיר את החוב שלי מצאתי מספר דרכים; אני משתף את ההבנות שלי עם אחרים בכתיבה, ואני מתנדב בעמותת ״המכון ללימודי חשיבה הכרתית ע״ש ימימה״ שמטרתה הפצת לימודי חשיבה הכרתית.
אז אם גם אתם מרגישים שהתברכתם במשהו, זכיתם למשהו יוצא מגדר הרגיל. תשימו לב אולי יש לכם חוב רוחני, ותמצאו דרך להחזיר אותו. אחת הדרכים היא פשוט להעביר את זה הלאה לאחרים.
ואם אתם תלמידי חשיבה הכרתית, אני מזמין אתכם להירשם כחברים בעמותת ״המכון ללימודי חשיבה הכרתית ע״ש ימימה״ (תשלום חודשי של 32 ש״ח) ולעזור לנו להפיץ את הלימוד. ניתן להירשם בקישור: טופס פרטים להצטרפות.
כתוב מצוין.
הרעיון שאת החוב הרוחני אני מפזר לאחרים מוצא חן בעיני מאד.
תודה חיליק