מוחלטות

לפני מספר שבועות דיברתי עם הבת שלי על חוויות שחוותה בשנת הלימודים האחרונה. סיפרתי לה איך אני התמודדתי בתקופת התיכון עם מקצועות שלא עניינו אותי ועם מורים שבלשון המעטה ״לא חיבבתי״, והיא סיפרה על התמודדות דומה שלה.
במהלך השיחה היא אמרה לי את המשפט הבא: ״כל הציונים בכל המקצועות הם חשובים״. זה משפט שנושא מוחלטות! ומשפטים נושאי מוחלטות הם קשים. הם לא מאפשרים גמישות.

ניסיתי לתת לה הוכחה שמשפט כזה הוא פשוט לא נכון: לדוגמא ברישום לטכניון נלקחים בחשבון רק הציונים ב-23 המקצועות שבהם הציון היה הכי גבוה, מקצועות אחרים ״אינם חשובים״. בנוסף, למקצוע של 5 יחידות לימוד ניתן בונוס של 30 נקודות אז ציון 100 ב-5 יחידות מתמטיקה מזכה ב-650 נקודות פי יותר משלושה מציון 100 ב-2 יחידות ספרות, אז לא כל המקצועות חשובים באותה מידה. אני לא ממש בטוח שההסבר שינה במשהו את ההסתכלות שלה.

גם בעבודה אני נתקל לפעמים במשפטים נושאי מוחלטות לדוגמא ״במוצר שלנו X הוא הדבר היחיד החשוב״, לא! X הוא חשוב אבל בהחלט לא היחיד, צריך לקחת בחשבון ״שקלול תמורות״ (trade-off). או משפט כמו: ״זו הדרך היחידה שבה אני פועל״, מניסיון אין דרך אחת שמתאימה לכל הפעולות וכדאי להיות מסוגל להתאים את עצמי, ולכל מתרחש למצוא דרך פעולה מתאימה.

הבעיה עם משפטים נושאי מוחלטות היא שהם מגיעים ממימד אמוני. לרוב קל לראות בשכל שאין בהם אמת, אבל זה שאני מבין בשכל לא מונע ממני להמשיך לדבוק במשפט שאני מאמין בו.

מצד שני גם בלימוד הרוחני ישנם משפטים נושאי מוחלטות, והם מאוד קשים. כמו לדוגמא ״כל המתרחש, מתרחש לתיקוני״. זהו משפט לגמרי אמוני, ניתן לנסות להסביר אותו במימד השכלי אבל ניתן לפעול לפיו אך ורק אם מקבלים אותו במימד האמוני.

אז איך מבדילים בין משפט נושא מוחלטות אחד לשני? איך מבדילים בין הבנה אמונית לזיהום אמוני?

התשובה היא פשוטה, ניסוי וטעיה. אם המקום האמוני מתנגש עם המציאות אז הוא אינו נכון! חד וחלק! פשוט אבל לא קל.

האם אתם מזהים את האמונות שעל פיהם אתה פועלים? את המשפטים נושאי המוחלטות שאתם אומרים? האם בדקתם או שעדיין אתם בודקים אותם? אשמח אם תשתפו אותי.