אנוכיות

אזהרה: החלק הבא מכיל שיפוטיות…

מכירים את האנשים האלה שכל הזמן רק עוזרים לאחרים אבל בשום פנים ואופן לא מוכנים לקבל עזרה ולו בדבר הקטן ביותר? אני אומר שהם אנוכיים (אגואיסטים).

מכירים את האנשים שכל הזמן נותנים מתנות לאחרים אבל בשום פנים ואופן לא מוכנים לקבל מתנה? ואפילו מוחים בתוקף ״לא היית צריך, מה פתאום אתה מביא לי מתנה״. אני אומר שהם אנוכיים.

אולי כוונתי  ברורה אבל בכל זאת אסביר. אני לא יודע מה איתכם אבל שאני עוזר למישהו זה נותן לי הרגשה טובה, זה ממלא אותי. אדם שלא מוכן לקבל עזרה למעשה אומר: אני לא מוכן שמישהו אחר ירגיש הרגשה טובה על חשבוני. בדיוק אותו דבר לגבי מתנות. כשאני נותן מתנה והצד השני מקבל אותה זה נותן הרגשה טובה. זה לא משנה אם נאמרה תודה או לא, עצם זה שהאחר מקבל את מתנתי עושה לי טוב. כשהאחר לא מוכן בכלל לאפשרות שאתן לו מתנה הוא מונע ממני את אותה חווית נתינה.

לפעמים הדוגמאות ממש טיפשיות: הולכים כמה חברים לאכול פלאפל או לשתות קפה ואחד החברה אומר אני מזמין. פתאום מתחיל ויכוח, מה פתאום אתה? פעם קודמת זה גם היית אתה, רק בתנאי שבפעם הבאה אני משלם, וכיוצא בזה. זה בדיוק אותו דבר, זה ויכוח על למי תהיה הזכות להרגיש יותר טוב. טיפה אנוכי, לא?

אז החלטתי לכבוד השנה החדשה לנסות להשתפר. אם מישהו מזמין אותי לקפה, פשוט להגיד תודה. ואם מישהו שואל אם אני צריך עזרה, אם יש אפשרות לקבלת עזרה פשוט להגיד כן, ואם אין, להודות על ההצעה ולהתחייב שברגע שיהיה אפשרות לעזרה אבקש.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה של המון נתינה, ולא פחות ואולי אפילו יותר, קבלה.

2 תגובות

    1. תודה אסתר!
      להבנתי אין שאלה של יכולת אלא של בחירה.
      האם אני בוחר לקבל עזרה או בוחר לסרב לעזרה.
      כאשר אני מסרב לעזרה המשמעות היא שאני מונע מאחר את הנתינה.
      יש מצבים שהדיוק שלי מחייב לעשות בעצמי ללא עזרה מאחר ואז הדיוק נשאר גם ב״מחיר״ מניעת הנתינה.
      יש מצבים אחרים שבהם הדיוק הוא לקבל עזרה או לאפשר קבלת עזרה ואני בוחר לסרב ממניעים של אגו.
      זה לא שחור ולבן ואני מודה שבהרבה מקרים האגו הוא שמפעיל אותי.
      אני מנסה להשתפר ולאפשר לעצמי לקבל עזרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *