הנסיך הקטן וקוסם הממלכה

ברגע של השראה.

זהו החלק על הנסיך הקטן וקוסם הממלכה.
קטן הנסיך שמח. ועוברי אורח חשבוהו למשוגע,
שכן התמיהה, מדוע שמח ללא סיבה?
ברם, אחד לו קוסם אמר: "תפסיק להתנצל על זה שאתה קיים"
קטן הנסיך לו זה מתבונן, כבר פחות מחשיב את דעת כולם,
הרי זה כבר חזר ושנה: "אם אני זה אני כי אתה זה אתה,
אז אני זה לא אני ואתה זה לא אתה".
לקוסם הממלכה שכל גדול, וכובע לבן
ונמצא שיש כאלו שיעידו: שחור הוא,
כי תלוי מאיפה מסתכלים,
אבל באמת לאמיתה לבן הוא, זו הבטחה
זאת הוסיף בברכה: "דין וחשבון מהיום, אתה נותן לבעל המקום
כי אין אפיקורסיות יותר גדולה, מלא להאמין בעצמך".
נסיך קטן, את הבנת קיומו מתחיל להבין,
לא יודע מה יהיה, וחי בשלום עם זה.
להתפלל על חסרון העולם, הגיע הזמן.
וכל אחד ממקומו, ראוי לו שידע
שדווקא עליו זה מוטלת האחריות, ובלי שמץ של ליצנות
להעלות את רמת היופי בעולם, לשמור על הקיים
ומי שעל זה חולק אין עדיין מבין, שחולק לא על עצמו הזה
כי אם על מה שנדמה לו שהרי הוא כזה וכזה.
ואם את הנסיך תשאלו, אולי בעצמכם תגלו,
איפה נמצא אותו שגעון?
באחד ששמח ללא סיבה או במישהו שצריך סיבה כדי להיות שמח?
כי תלוי מאיפה מסתכלים.